חברות מצליחות דווקא כשהן רחוקות מקרנות ההון סיכון

גיא גרימלנד

מה הקשר בין מיקום גיאוגרפי להצלחה בהון סיכון? מחקר של המכון הלאומי האמריקאי למחקר כלכלי גילה ממצאים מפתיעים בנושא. המחקר בדק 28 אלף השקעות ב-14 אלף חברות סטארט-אפ ב-1975-2005, השקעות שנערכו על ידי 2,000 קרנות. הוא גילה כי 19% מהחברות המרוחקות גיאוגרפית מהקרנות יצאו להנפקה, לעומת 17.3% חברות שהיו קרובות גיאוגרפית לקרנות ושיצאו להנפקה.

המחקר אמנם מצא שקרנות הון סיכון יצליחו יותר כשהן ממוקמות בסן פרנסיסקו, ניו יורק או בוסטון, אבל חברות הפורטפוליו שלהן שנמצאות מחוץ לאזור המשרד הראשי שלהן, יצליחו יותר מאלה שבקרבת המטה הראשי של הקרנות. בשקלול סטטיסטי שעשו עורכי המחקר לגבי אחוזי ההצלחה של חברות הם גילו, כי אחוז ההצלחה של חברות המרוחקות ממרכזי הקרנות הוא כ-17% בממוצע בעוד שיעור ההצלחה של חברות הקרובות פיזית לקרנות הוא כ-14.5%.

ההצלחה במקרה הזה נמדדת גם בשאלה האם ההשקעה על ידי הקרן הובילה גם להנפקה ראשונית של החברה בבורסה. בסקויה, למשל, התהדרו במשך שנים שהם משקיעים בחברות שהמשקיעים יכולים להגיע אליהם בדיווש על אופניים, והנה מגיע מחקר שאומר שעדיף להשקיע דווקא בחברות שמחוץ לטווח השפעה הקרוב של הקרנות.

ירידה של 40% בגיוסי חברות היי-טק ברבעון השני של 2009

מה הסיבות לכך? ייתכן שקרנות ההון סיכון יכולות לפקח בצורה טובה יותר על חברות שנמצאות פיסית קרוב יותר, כשמדובר בהשקעות שנמצאות במרחק פיסי רחוק יותר - החברות חייבות להיות איכותיות מאוד, כך שהרף או החסם להשקעה בחברות רחוקות הוא מראש גבוה יותר. כלומר, חברות שרחוקות פיסית צריכות לעבור מראש חסמים גבוהים יותר כדי לזכות בגיבוי מהקרנות האמריקאיות.

לא נראה שהמחקר מתאים למציאות הנוכחית. שוק ההנפקות לפחות בשלב זה חסום, ולא נראה בעין שחברה ישראלית עומדת להנפיק בקרוב. גם הפער בין חברות שנמצאות רחוק מהקרנות לעומת אלה הקרובות (19% לעומת 17.3%) לא כל כך גדול. מצד שני מהמחקר עולה שכל השקעה בישראל על ידי קרן זרה עשויה באופן פוטנציאלי לרשום הצלחה גדולה יותר לעומת השקעה בחברות אמריקאיות שנמצאות בקרבת הקרנות.

הקרנות הישראליות מרוכזות בהרצליה פיתוח

המחקר נערך על ידי ארבעה חוקרים: הנרי צ'ן, פול גומפרס (שמבקר רבות בישראל ומייעץ לתעשיית ההון סיכון הישראלית), ג'וש לרנר מאוניברסיטת הרווארד ואנה קובנר מהבנק הפדרלי האמריקאי. המחקר מצא שתעשיית ההון סיכון האמריקאית מרוכזת בשלושה גושים: סן פרנסיסקו, ניו יורק ובוסטון. יותר ממחצית מקרנות ההון סיכון האמריקאיות ממוקמות באזורים אלה. קצת פחות ממחצית החברות הממומנות על ידי הון סיכון ממוקמות אף הן באזורים אלה. כלומר, כדי לקבל השקעת הון סיכון צריכה חברה להיות קרובה גיאוגרפית לשלושת הגושים שציינו.

רוב קרנות ההון סיכון בישראל מרוכזות בהרצליה פיתוח. חלק לא מבוטל מהן, בנצ'מרק, ג'מיני, פיטנגו, וג'נסיס פרטנרס מרוכזות אפילו באותו רחוב - רחוב המנופים. הבדיחה הידועה בתעשיית הון סיכון היא שאם טיל נופל ברחוב המנופים בהרצליה פיתוח ומשמיד את מגדלי אקרשטיין - הלכה מחצית מתעשיית ההון סיכון הישראלית. קרנות הון סיכון אחרות - כרמל ונצ'רס, גריילוק וסקויה נמצאות ברחובות סמוכים. בסך הכל בהחלט אפשר לומר שהרצליה פיתוח מהווה גוש מרכזי שבו מרוכזות קרנות הון סיכון ישראליות. גוש אחר נמצא באזור המרכז/תל אביב. שם למשל ממוקמות אוורגרין (רחוב רוטשילד בתל אביב), אינפינטי (מגדלי עזריאלי) או ורטקס (סביון). הנקודה היותר מעניינת היא מי מהחברות זוכה למימון. לפי המחקר, קצת פחות ממחצית מהחברות שזוכות לכספי הון סיכון נמצאות בסן פרנסיסקו, ניו יורק ובוסטון.

האם בישראל החברות צריכות להיות קרובות לקרנות? כנראה שכן. מחקר אחר שערכו פרופ' רפי בר-אל וד"ר דפנה שוורץ מאוניברסיטת בן גוריון, שפורסם ב-TheMarker ביוני 2007, מצא שרק 2.4% מההשקעות הון סיכון בעשור האחרון הגיעו לדרום. המציאות היא שחברות סטארט-אפ רבות ממוקמות בהרצליה פיתוח ובאזורי היי-טק אחרים באזור המרכז ותל אביב, בהם שוכנות קרנות הון הסיכון.

החוקרים מצאו שיש סיבות לכך שקרנות הון סיכון פזורות בצורה לא פרופורציונלית מבחינה גיאוגרפית ומרוכזות בגושים (קלאסטרים). מסתבר שקרנות הון סיכון נוטות לפתוח משרדים שבהם היו הצלחות הון סיכון בעבר. החוקרים מצאו עוד כי הקרנות נוטות להתמקם באזורים שבהם רמת הכלכלה לנפש היא גבוהה יחסית ושמספר הפטנטים ביחס לאוכלוסייה כולה הוא גבוה. המציאות מוכיחה שקרנות הון סיכון שממקמות את המשרדים הראשיים שלהן באותם גושים יצליחו יותר לעומת קרנות הון סיכון שממוקמות באזורים אחרים.