תקן האלחוט IEEE 802.11n עשוי לקבל אישור סופי בספטמבר
IDG
מרבית הסיכויים שתקן ה-IEEE 802.11n יאושר בחודש ספטמבר, מה שיהפוך את טכנולוגיית האלחוט המתקדמת לרשמית לאחר כמעט שבע שנים של שינויים והתנצחויות. קבוצת העבודה של 802.11, שפיתחה את כל תקני ה-wireless LAN המרכזיים, אישרה בהצבעה בשבוע שעבר לשלוח את טיוטה 2.0 של תקן ה-11n לרמות הגבוהות של אגודת מהנדסי החשמל והאלקטרוניקה (ה-IEEE) לשם אישור סופי ופרסום פומבי. כך לפחות עולה מכתבת בלוג של מת'יו גאסט, האסטרטג הראשי של חברת Trapeze Networks וחבר הקבוצה. בהצבעה היה מתנגד אחד בלבד. לדברי גאסט, אישור סופי יהיה תלוי בוועדת התקנים של ה-IEEE, שבוחנת את כל התקנים שיוצאים את שערי הארגון. הפגישה הבאה תתקיים ב-11 בספטמבר. תקני IEEE בדרך כלל לא עוברים שינויים משמעותיים בשלבים האחרונים של האישור.
תקן ה-11n מגדיר דרך לעשות שימוש במספר אנטנות על מנת להשיג רוחב פס של יותר מ-100 מגה-ביט לשנייה, ועד למקסימום של 600 מגה-ביט לשנייה. קבוצת מחקר מיוחדת של ה-IEEE החלה לבחון טכנולוגיות אלחוט מהירות ב-2002, וקבוצה זו הפכה לימים לקבוצת העבודה של 11n. אולם גורמים בעלי אינטרסים מנוגדים, שכבר החלו למכור פתרונות משלהם, ניהלו ויכוחים מרים ואינסופיים אודות הסטנדרט המוצע, ובשנת 2006 לא הצליחה הטיוטה הראשונה לזכות ברוב של 75% בהצבעה שהתקיימה בקבוצת העבודה, הרוב הדרוש על מנת להעביר אותה הלאה.
איגוד ה-Wi-Fi, שמאשר תאימות של מוצרי 802.11 לסטנדרטים רשמיים, החליט ב-2006 כי לא ימתין לסיומו של תהליך ה-11n הארוך, ויחל לאשר מוצרים על סמך גרסת הטיוטה. לאחר שהטיוטה השנייה זכתה לרוב של 75% בקבוצת העבודה בשנת 2007, האיגוד החל לאשר מוצרים על סמך טיוטה זו. האיגוד הזהיר בשעתו ששורה ארוכה של מוצרים ששוחררו לשוק לפני אישור הטיוטה עלולה לגרום לבלבול בקרב צרכנים. מאז, יותר מ-600 מוצרים שונים אושרו על בסיס הטיוטה העדכנית.
צירוף מקרים מעניין הוא שהפגישה הראשונה של קבוצת המחקר שהחלה לפתח את תקן ה-11n התקיימה ב-11 לספטמבר 2002, ציין גאסט. "אם יאושר, המאמצים סביב תקן ה-802.11n נמשכו בדיוק 7 שנים", כתב. עם זאת, הוא ציין שה-IEEE אינו נח על זרי הדפנה. ישנן כבר שתי קבוצות שבוחנות תקנים אפשריים לרשתות wireless LAN במהירות של 1 ג'יגה-בייט לשנייה, תקנים שנקראים 802.11ac ו-802.11ad. הקבוצה העוסקת בתקן ה-802.11ad בוחנת טכנולוגיה של 60 ג'יגה-הרץ, טכנולוגיה שגם איגוד נוסף בשם WiGig מנסה לקדם עבור תקשורת אלחוטית מהירה.
תקן ה-11n מגדיר דרך לעשות שימוש במספר אנטנות על מנת להשיג רוחב פס של יותר מ-100 מגה-ביט לשנייה, ועד למקסימום של 600 מגה-ביט לשנייה. קבוצת מחקר מיוחדת של ה-IEEE החלה לבחון טכנולוגיות אלחוט מהירות ב-2002, וקבוצה זו הפכה לימים לקבוצת העבודה של 11n. אולם גורמים בעלי אינטרסים מנוגדים, שכבר החלו למכור פתרונות משלהם, ניהלו ויכוחים מרים ואינסופיים אודות הסטנדרט המוצע, ובשנת 2006 לא הצליחה הטיוטה הראשונה לזכות ברוב של 75% בהצבעה שהתקיימה בקבוצת העבודה, הרוב הדרוש על מנת להעביר אותה הלאה.
איגוד ה-Wi-Fi, שמאשר תאימות של מוצרי 802.11 לסטנדרטים רשמיים, החליט ב-2006 כי לא ימתין לסיומו של תהליך ה-11n הארוך, ויחל לאשר מוצרים על סמך גרסת הטיוטה. לאחר שהטיוטה השנייה זכתה לרוב של 75% בקבוצת העבודה בשנת 2007, האיגוד החל לאשר מוצרים על סמך טיוטה זו. האיגוד הזהיר בשעתו ששורה ארוכה של מוצרים ששוחררו לשוק לפני אישור הטיוטה עלולה לגרום לבלבול בקרב צרכנים. מאז, יותר מ-600 מוצרים שונים אושרו על בסיס הטיוטה העדכנית.
צירוף מקרים מעניין הוא שהפגישה הראשונה של קבוצת המחקר שהחלה לפתח את תקן ה-11n התקיימה ב-11 לספטמבר 2002, ציין גאסט. "אם יאושר, המאמצים סביב תקן ה-802.11n נמשכו בדיוק 7 שנים", כתב. עם זאת, הוא ציין שה-IEEE אינו נח על זרי הדפנה. ישנן כבר שתי קבוצות שבוחנות תקנים אפשריים לרשתות wireless LAN במהירות של 1 ג'יגה-בייט לשנייה, תקנים שנקראים 802.11ac ו-802.11ad. הקבוצה העוסקת בתקן ה-802.11ad בוחנת טכנולוגיה של 60 ג'יגה-הרץ, טכנולוגיה שגם איגוד נוסף בשם WiGig מנסה לקדם עבור תקשורת אלחוטית מהירה.